למרות שאנשים רבים חושבים שתשמישי קדושה ותשמישי מצווה הם אותו דבר, זו טעות וחשוב להבין את ההבדל. אז מה הם תשמישי קדושה ומהם תשמישי מצווה ומה ההבדל ביניהם? אז נכון, בדרך כלל אנו מכנים כל תשמיש שאנו משתמשים בו למצווה כשתשמיש קדושה או מצווה ואנו לא מבדילים ביניהם. אך ההבדל ביניהם נוגע לנו בחיים האישיים ובצורת ההשתמשות שלנו בהם הן בזמן המצווה והן לאחר שהם מתבלים והשימוש בהם נגמר.
ההבדל בין שני סוגי התשמישים מוזכר בגמרא. במסכת מגילה דף כ"ו עמוד ב' כתוב: תשמישי מצווה – נזרקים, תשמישי קדושה – נגנזים. ובהמשך הגמרא גם מפרטת מה הם תשמישי מצווה ותשמישי קדושה.
תשמישי מצווה שדינם להיזרק לאחר השימוש הם: לולב וארבעת המינים, סוכה, שופר וציצית וכיוצא בזה. תשמישי הקדושה הם: תפילין, מזוזות, ספרי תורה, ספרים, דלוסקמי, בתים לספר תורה ותפילין והרצועות. (ה'דלוסקמי' שהזכרנו בשורה הקודמת פירושו: השקים שבעבר נעשה בהם שימוש לאחסון ספרי תורה)
מה ההבדל?
כמובן, שקיים הבדל מהותי בין שני סוגי התשמישים. אחר שהבנו מה הם תשמישי קדושה, חשוב להבין למה אותם יש לגנוז בעוד תשמישי מצווה אחרים ניתן לזרוק לאשפה. ההבדל הוא פשוט למתבונן.
תשמישי קדושה הם חפצים שנכתב או מוזכר בהם שם השם המפורש. כמו ספרי תורה, תפילין, מזוזות וכדומה. מכיוון ששם השם מוזכר בהם, הם הופכים לקדושים ויש לגנוז אותם. גם השימוש עצמו בהם צריך להיעשות ביתר כבוד ושמירה רבה על כבודם.
מנגד, תשמישי מצווה הם תשמישים שיועדו לקיום מצווה. איתם ניתן לקיים את המצווה, אך עשיית המצווה איתם לא הופך אותם לקדושים ולכן אין צורך בגניזתם. אך חשוב לזכור כי יש לכבד את התשמישים בזמן קיום המצווה.