בלא מעט יישובים, בפרט ביישובים קטנים, נהוג לעשות במאפרים, פסי האטה על הכביש. במיוחד נהוג לעשות זאת בכבישים, דרכים ספציפיות, למשל, במקומות בהם מתגוררים אנשים, ליד גנים ציבוריים או גני ילדים, וכן בדרכים מסוכנות.
המטרה של אותם באמפרים היא למנוע מצב שאנשים ינהגו במקום במהירות, יסכנו את עצמם, נהגים והולכי רגל אחרים. בדרך כלל, נהוג לעשות את אותם באמפרים כאשר סוללים את הכביש, מחדשים אותו או במקרים בהם הנתונים מלמדים שיש הרבה תאונות במקום. לא פעם זה בא גם בגלל דרישת הציבור.
אך יש מקרים בהם מתקינים פסי האטה גם בצורות אחרות ובמקומות אחרים. כך למשל, אנחנו יכולים למצוא פסי האטה מפלסטיק (קראו גם על מעצור חניה מפלסטיק) אשר מותקנים במקומות שונים. למשל, ניתן למצוא אותם בחניונים סגורים, מגרשי חנייה פתוחים, וכן ניתן למצוא אותם במקומות נוספים, כולל אלה שציינו קודם לכן, כבישים ביישובים קטנים, כבישים ליד מקומות מגורים ועוד.
ההבדלים בין פסי האטה מפלסטיק לבמאפרים שסוללים אותם בכביש בצורה רגילה, טמונים במספר הבדלים.
מה בין פסי האטה רגילים לפסי האסה מפלסטיק
ההבדל הראשון טמון כמובן בסוג החומר. באופן טבעי, אפשר להבין שפסי האטה רגילים עשויים מאותו חומר ממנו נוהגים לסלול כביש, לעומת זאת פסי האטה מפלסטיק, עשויים מחומר שונה, קשיח וייחודי. לא מדובר בפלסטיק כמובן, אלא פלסטיק שכלי רכב יכולים לעבור עליו מבלי לגרום לו נזק, מבלי לשבור אותו.
ההבדל השני טמון בכך, שפסי האטה מפלסטיק מחוברים באופן חיצוני לכביש, וניתן להסירם אותם אם יש צורך בכך, קראו בהרחבה. אומנם זה דורש מכשור כבד וייחודי, אך זה אפשרי. זאת להבדיל מפסי האטה רגילים, שיש צורך לבצע שינוי מקיף בכביש בשביל להסיר אותם.
ההבדל השלישי טמון בכך שפסי האטה מפלסטיק, מיועדים לשימוש, כאמור, גם במקומות סגורים. לא במקרה מתקינים אותם בחניונים, גם בגלל שסוג המשטח שם שונה מאשר זה שנמצא בכביש, וכן על מנת למנוע אפשרות שנהגים ינהגו מהר, במקום בו עוברים אנשים, בין אם זה ברגל או ברכב. פסי האטה נועדו לאפשר למקום להתנהל בצורה הרבה יותר בטוחה.