בשנים האחרונות אנחנו יכולים למצוא יותר ויותר מצלמות מהירות אשר פזורות בכבישים ברחבי הארץ. מצלמות אלו הן נייחות ומצלמות כבישים מסוימים שסומנו על ידי המשטרה ככבישים מסוכנים או כבישים בהם נהגים נוטים לנסוע מהר מדי. המצלמות מציגות תמונת מצב של הכבישים בכל עת, ובכל פעם כשנהג נתפס נוהג במהירות גובהה מן המותר, המשטרה יכולה לקלוט זאת ולשלוח לו הזמנה לדיון בבית משפט.
מצלמות מהירות אלו, מחליפות את המצלמות הניידות איתן שוטרים היו נוהגים לצלם נהגים בכבישים מסוימים. בכך למעשה המשטרה חסכה לעצמה שימוש בכוח אדם ויכלה להסיט שוטרי תנועה לעבודות אחרות. כמו כן, חשוב לומר שמצלמות אלו, נחשבות מאוד אמינות ומאוד איכותיות, להבדיל ממצלמות ישנות. לכן גם שופטים נוהגים לקבל את טענות השוטרים כאשר הן מגובות בצילומים ממצלמות אלו.
כיצד המצלמות עובדות
כמו שציינו, המצלמות מותקנות בכבישים מסוכנים ובכבישים בהם יש חשש שנהגים נוטים לנסוע מהר מהמהירות המותרת. חשוב לומר, שבמקרים רבים נהוג גם להתקין את המצלמות בצמתים בשביל לתפוס נהגים שנכנסים לצומת כשיש אור אדום.
המצלמה עובדת על שני כלים עיקריים. הכלי הראשון הוא חישנים שנמצאים בכביש, אלה יכולים להרגיש את מסת הרכב החולף באור אדום. כך ניתן לדעת האם הרכב עבר בצומת באור אדום. המצלמה תדאג לצלם אותו פעמיים, פעם כשהאור התחלף לאדום והוא היה לפני העצירה ופעם שנייה כשהאור התחלף לאדום והנהג חצה את קו העצירה.
במקרים של מהירות מופזת, הרי שהמצלמה משתמשת בחיישנים מיוחדים שמותקנים במרחקים מסומנים אחד מהשני, מהרגע שהמכונית עוברת חיישן מסוים, אז מתחיל שעון עצר לעבוד ולמדוד את הזמן בו המכונית נוסעת עד לחיישן הבא. כך אפשר לדעת האם היא חצתה את המהירות המותרת או לא.
על מנת שהצילומים יהיו אמינים, המצלמה חייבת לקלוט את מספר כלי הרכב, וכן הצילומים עוברים בקרה של שוטר אשר עבר הכשרה בנושא והוא יבדוק האם על פי הצילומים יש להפיק דוח לנהג או לא. בשלב הזה, תתחיל עבודה של הצלבת נתונים בשביל לאתר את הנהג ולשלוח לו את הדוח.