ישנם לא מעט תלמידים בעלי רמת אינטליגנציה גבוהה, אשר אינם מצליחים להגיע להישגים לימודיים ראויים. הבעיה של אותם התלמידים איננה בעיה הכרוכה בפן הדידקטי או הקוגניטיבי, אלא דווקא במישור הרגשי. תלמיד אשר סובל מקושי נפשי או רגשי, הינו תלמיד אשר לא פנוי ללמידה. ולכן, לא משנה כמה ינסה ללמוד תלמיד מעין זה וכמה גבוהה רמת האינטליגנציה שלו, הרי שבשל הקשיים הרגשיים מהם הוא סובל, הוא לא יצליח לממש את הפוטנציאל שלו ולהגיע להישגים לימודיים אליהם הוא יכול להגיע. כל מורה או הורה אשר מזהים בילד יכולות דידקטיות גבוהות אשר לא באות לידי ביטוי בשל קשיים רגשיים, יכולים להפנות את הילד לאבחון פסיכודידקטי.
למי מיועד אבחון פסיכודידקטי
אבחון פסיכודידקטי הינו אבחון הרלוונטי עבור כל תלמיד בעל רמה קוגניטיבית גבוהה או תקינה, אשר איננו מצליח לממש אותה ולהגיע להישגים לימודיים, בשל קשיים רגשים מהם הוא סובל. כלומר, לתלמיד יש פער מהותי בין העולם הרגשי שלו לבין הרמה הקוגניטיבית שלו. פער זה יוצר אצלו תסכול וחוסר יכולת להתמודד עם החומר הלימודי או להתקדם בלימודיו. מטרת האבחון היא לאבחן את התלמידים הללו ולבדוק האם אכן הרמה הקוגניטיבית שלהם תקינה או גבוהה מהרגיל ובשל קשיים רגשיים הם אינם מצליחים בלימודיהם. במידה וכתוצאה מאבחון פסיכודידקטי מגיעים למסקנות כי הרמה הדידקטית של הילד גבוהה מהרגיל, אך יש לו לא מעט קשיים רגשיים, הילד יופנה לקבלת עזרה מהגורמים הרלוונטיים.
כיצד נערך אבחון פסיכודידקטי
אבחון פסיכודידקטי מתחיל באיסוף מידע על התלמיד ועל מצבו. לאחר מכן התהליך נמשך בפגישת אינטקט שמטרתה היא מסירת פרטים על עברו של הילד העומד לאבחון, העבר המשפחתי וההוואי המשפחתי. פגישה זו תערך בין עובדת סוציאלית לבין הורי הילד. לאחר הפגישה הילד יאובחן הן על ידי מאבחנים דידקטיים שונים והן על ידי פסיכולוגים העובדים עם ילדים. לאחר האבחון יסונכרן כל המידע של המאבחנים ובמידה והם יראו כי הישגיו הדידקטיים של הילד במבחני העברית והחשבון התואמים את גילו הם הישגים טובים מחד ומאידך, הילד נתון בתוך עולם רגשי סוער וקשה, הרי שהם ימליצו על טיפול שביכולתו לסייע לילד להתמודד טוב יותר עם מצבו הרגשי, על מנת לממש את הפוטנציאל הטמון בו במישור הדידקטי.