אם אנחנו נסתכל על המעגל של כלי הרכב, כיצד מתנהל תהליך הרכישה והשימוש בו, אזי אפשר לסמן שני קווים עיקריים. אחד, ישנם אנשים שרוכשים רכב מסוים ומחזיקים אותו כל עוד הוא נוסע, הקו השני הוא של אנשים שרוכשים רכב מסוים ואז מחליטים להחליף אותו כעבור שנה או שנתיים לרכב אחר, חדש יותר.

מה שיוצרים שני הקווים הנ"ל, זה מצב בו על הכביש נמצאים אינספור רכבים, חדשים וישנים כאחד. זה כמובן יוצר עומס על הכבישים, פקקים, מן הסתם זה מחייב את הרשויות לדאוג למקומות חנייה ועוד. אך גרוע מכך, הרכבים הישנים, גם בגלל בלאי וגם בגלל שמראש הם לא נבנו בצורה שנועדה לאפשר להם לשמור על איכות הסביבה, אזי שהם מזהמים את האוויר, פולטים עשן, ובמקרים רבים הם גם מסכנים את בטיחות הנהג והנוסעים ברכב, כי הם לא מספיק מהירים וחזקים כמו כלי רכב חדשים. שלא נדבר על זה שהם לא כוללים מערכות בטיחותית כמוהם.

רכבים לגריטה

מי שיש לו רכב ישן, כזה שפולט עשן ומזהם את הסביבה, מסכן את הנהג והנוסעים (וכן נהגים אחרים), וכמובן רכב שצבר בלאי ועלויות האחזקה שלו מאוד גבוהות, יכול דווקא להרוויח מכך. כל מה שעליו לעשות, זה לשלוח את הרכב לגריטה אצל בעל מקצוע. הוא יבחן את הרכב, יוציא מתוכו חלקים מסוימים אותם הוא יציע כחומרי גלם ממוחזרים לצרכים אחרים. הרכב יצא מכלל פעילות והבעלים יקבל סכום כסף שיעזור לו לרכוש רכב חדש.

כל רכב, כולל רכבים מאוד ישנים, כולל מספר חלקים גדול שניתן לעשות בהם שימוש נוסף. בין אם מדובר בצמיגים, פח, מראות, פנסים ועוד. אפילו בחלקים פנימיים שונים ניתן לעשות שימוש לצרכים אחרים, בהנחה כמובן שיודעים כיצד להוציא אותם ומה לעשות איתם.

לפני סיום חשוב לומר, המדינה מאוד תומכת ומעודדת תהליך של גריטה, מתוך כוונה להפחית את מספר כלי הרכב שנמצאים על הכביש ובפרט מתוך כוונה להפחית את מספר כלי הרכב הישנים שמסכנים את הסביבה, מזהמים אותה, ולמעשה סיימו את תפקידם.

 

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *