ישראל יכולה להיות גאה בפיתוח שיטת טיהור מים, אגירת מים במאגרים וגם איטום מאגרי מים כדי לשמר עליהם מזיהומים. הגידול בכמות התושבים בישראל והקדמה מצריכה פיתוחים חדשים בתחום החקלאות ואחד הדברים שעוזרים להגדלת ענף החקלאות הם מאגרי מים ובעיקר איטום מאגרי מים כדי לשלוט בכמויות.
איטום מאגרי מים לחקלאות
חקלאים רבים מאזור הדרום משתמשים במים מטוהרים מה שמאפשר לענף החקלאות להמשיך ולהתקיים. ללא מים אלו היו נאלצים יישובים רבים לחסל את ענף החקלאות ולחפש לעצמם פרנסה אחרת. חקלאים אלו השקיעו כספים רבים (ברובם כספי הלוואות) שיורדים לטמיון בעיקר בגלל חוסר במכסות מים. בשלהי המאה הקודמת לקחה על עצמה קק"ל להשקיע כספים לפיתוח שיטות לטיהור מים ואגירתם ובעיקר לפתח שיטת איטום מאגרי מים. הכספים הרבים שהושקעו הוכיחו את עצמם. נכון לשנת 2012 נאגרו מדי שנה 260 מיליון קוב. רוב המים מגיעים משופכין שנאגרים באגנים גדולים במכוני הטיהור של ערים שונות בארץ. כיום רוב החקלאות נמסכת על מים מטוהרים.
מדוע איטום מאגרי מים הוא חובה לשמירה על האיכות והבריאות
איטום מאגרי מים היא בעיקר למניעת זליגה של מים מהמאגר למי הנחלים המובלים לים והופכים מלוחים ובלתי שמישים. הטפלה של מי ים היא גם אחת הדרכים להגדיל את כמויות המים המופנות לחקלאות. עם פיתוח שיטת איטום מאגרי מים ויישומה באזור הדרומי של מדינת ישראל פותחו זנים חדשים רבים בענף החקלאות שמשמשים בעיקר לייצוא. רוב הגידולים גדלים מחוץ לעונה ויש דרישה ממדינות רבות. איטום מאגרי מים פתח ענף ייצוא נוסף על הענפים הקיימים. שיטה זו נמכרה למדינות רבות בעולם, בעיקר למדינות אפריקה. יבשת אפריקה סובלת אף היא, בצורה חמורה, מבצורת שנים רצופות וכדי לגדל גידולים חקלאיים לטובת אזרחי המדינות הם נדרשים לאגירת מים. השיטה שפותחה בישראל הגיעה כבר למדינות רבות.
מדי שנה מתקיימת תערוכה חקלאית בה מוצגים גידולים חדשים שהומצאו על ידי חוקרי המכון הוולקני ופותחו בעיקר לגידול באזור הדרום של המדינה בה מנוצלים מי שופכין מטוהרים לגידולים אלו. בתערוכה מבקרים גם שרי חקלאות מארצות שונות בעולם שמבקשים להתוודע לדברים חדשים ולרכוש את הידע כדי לגדלם במדינתם.